עבירות מס נפוצות ביותר

במדינת ישראל, מן ההיבט החוקי, עבירות על פקודת מס הכנסה ועל חוק מס ערך מוסף מוכללות תחת מטריה כוללת אחת, אשר מכונה "עבירות מס". יחד עם זאת, מאחר ומדובר בעבירות שונות, את כל העבירות הללו, אפשר לחלק לשני סוגי עבירות מס נפוצות, כאשר הקריטריון המבדיל בין שני הסוגים הוא הכוונה לעבור את העבירה אשר נמצאת מאחורי ביצוע העבירה. בסוג עבירות המס הראשון, נמצאות עבירות שרובן בהיקפים קטנים, והן בוצעו כשלא הייתה מאחוריהן הכוונה לביצוע עבירה (לדוגמה, בוצעו בשל חוסר המודעות לחוק). עבירות מס אלו נקראות "עבירות מס טכניות". בסוג השני, של המואשמים בעבירות מסוג זה יחסן של הרשויות הוא מחמיר, נמצאות העבירות אשר נעברו מתוך ידיעה וכוונה לביצוע עבירה ועל מנת שלא להעביר לידיהן של הרשויות את תשלום המס המגיע להן. עבירות אלו נקראות "עבירות מס מהותיות", וזאת, בשל הכוונה המהותית לביצוע עבירה הקיימת מאחורי ביצוען.

ראשית, לפני שאנחנו צוללים לתוך סוגי עבירות המס השונים, אנחנו רוצים להדגיש דבר-מה חשוב:

לעומת מדיניות הענישה המחמירה שבה נוקטות הרשויות, בתי משפט, כאשר מוטל העניין לפתחם, מנסים לגלות התחשבות רבה בנסיבות בהן מבוצעת העבירה ובנסיבות האישיות של הנאשם בביצועה. כך, שלעיתים קרובות נתונים כמו מצבו המשפחתי של הנאשם, מצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה וגם נתונים הנוגעים לעבירה עצמה (כחומרתה או ביצועה באופן חד פעמי או מתמשך) וקריטריונים נוספים, הם המסייעים והמנחים את השופטים להבין מיהו הנאשם העומד מולם, כאשר הם נדרשים להחליט האם המדובר באדם ישר ותמים ששגה בתום לב או במעלים מס מתוחכם וסדרתי. גם בעת מתן גזר הדין וההחלטה על העונש, לנסיבות הנשקלות ישנו משקל. כך, למשל, יוטל על הנאשם קנס בסכום שידו משגת לשלם, או שיוטלו עליו עבודות שירות וכד'. למרות כל זאת, אין הדבר מעיד על כך כי הרשות המחוקקת והרשות השופטת מתייחסות לעבירות אלה בקלות דעת, אבל הנחת היסוד המנחה גורסת, כי מאחר ועבירה מסוימת לא נעברה כשכוונה פלילית להשמטת הכנסות / להעלמת מס נמצאת מאחוריה, הנאשם איננו עבריין מועד, ולכן, במקרה כזה, יש צורך בהתחשבות בנסיבות.

כתבה מומלצת: תכנון מס איננו העלמת מס

עבירות מס נפוצות – העבירות הטכניות והענישה

תחת הסיווג "עבירות טכניות" נכללות עבירות אשר מפירות את חובת הדיווח לרשות המסים (למשל, אי הגשת הדו"ח השנתי במועדו, אי הגשת הצהרת הון במועד, אי ביצוע תיאום מס כנדרש או אי ניכוי המס במקור). לפני שנים לא רבות, הורתה רשות המיסים כי טיפול בעבירות המס הטכניות (שהן העבירות הנפוצות יותר מבין שני סוגי עבירות המס) יבוצע על בסיס הטלת קנס מנהלי (הקנס המנהלי הינו התשלום אשר אותו רשויות אכיפת החוק רשאיות להטיל על הנישום, כחלופה להגשת כתב האישום נגדו). כלומר, קנסות מנהליים הופכים לדרך הפעולה הנפוצה, בעוד הגשת כתב אישום – האמצעי החריג. כתב אישום בגין עבירת מס טכנית עלול להביא למאסר בפועל לתקופה של עד ל-12 חודשים, למרות זאת, במקרים שבהם הנאשם בעבירה דואג לתקן את אשר נעשה (למשל, להגיש את הדו"ח או את הצהרת ההון), העונש עשוי להסתיים במאסר על תנאי ובקנס כספי.

עבירות מס נפוצות פחות – עבירות מס מהותיות והענישה

סעיף 117 לחוק המע"מ מפרט את הדוגמאות לעבירות מס מהותיות:

"העברת נכסים בכוונה למנוע תשלום מס (תיקון מס' 6) תשמ"ו-1986 ת"ט תשמ"ז-1987

117א. (א) מי שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר את השליטה בהם, מתוך כוונה למנוע גביית מס שהיה חייב בו או שהוא עתיד להתחייב בו, ובמעביר שהוא חבר-בני-אדם – מי שהביא להעברה כאמור, דינו – מאסר שנתיים.

(ב) חילק אדם מנכסי חברה בין חבריה מתוך כוונה למנוע גביית מס שהחברה חייבת בו או שהיא עתידה להתחייב בו, דינו – מאסר שנתיים, ובלבד שאם הוטל קנס, לא יעלה סכום הקנס על סכום החוב".

בנוסף לו, סעיף 220 לפקודת מס ההכנסה מפרט אף הוא דוגמאות נוספות:

"220. אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני העונשים כאחד; ואלו הן:

(1) השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח;

(2) מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות;

(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה;

(4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות;

(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן;

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

(6) הציג מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו."

בכל הנוגע לנאשמים בביצוע עבירות מס מהותיות, חלה בשנים האחרונות החמרה במדיניות הענישה. פסקי דין רבים אף מוקיעים את העבירות הללו ומתייחסים אליהן כאל עבירות של הונאה כנגד האוצר וכמכת מדינה. לכן, רואים בתי המשפט חובה לעצמם להילחם בעבירות מסוג זה, על ידי עונשי מאסר ממושכים וקנסות כספיים משמעותיים. מטרתם של צעדים חמורים אלה היא כפולה – מצד אחד – ענישה מחמירה למורשעים בביצוע העבירות, ומצד שני – יצירת הרתעה.

*סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מועתק כפי שהוא במקור.

כתבה מומלצת: מדוע כדאי שתשקול תכנון מס?