תביעת נזיקין על תאונת עבודה – דוגמאות
תביעת נזיקין על תאונת עבודה
נכון לכתיבת שורות אלה, ישנם עדיין רבים בקרב הציבור הישראלי, שלא מודעים לזכויות המגיעות להם מתוקף היותם נפגעי עבודה. כך לדוגמה, ישנם רבים שכלל לא מודעים לכך שבמקרים מסוימים, עומדת להם הזכות להגיש תביעת נזיקין על תאונת עבודה נגד הגורם האחראי לנזק. כתוצאה מכך, נפגעי עבודה רבים מגישים תביעה לקבלת פיצויים אך ורק למוסד לביטוח לאומי ובכך מסתפקים בפיצויים צנועים מאלו המגיעים להם, דווקא בשעה שבה הם נזקקים לפיצוי גבוה ככל האפשר.
כפי שנפרט בהמשך, לא אחת יוכל הנפגע להגיש תביעה נגד המעביד וחברת הביטוח שלו. במקרים לא מעטים ניתן להגיש תביעה נגד עובד אחר שגרם בפועל לפגיעה, נגד אדם שאינו עובד שגרם לפגיעה ועוד. זה המקום להדגיש כי התביעות הנוספות שניתן להגיש במקרים מסוימים להחליף אינן מחליפות את התביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי, אלא מצטרפות אליה. למעשה ישנם הבדלים רבים בין התביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי על ידי נפגע עבודה לבין התביעה המשפטית המוגשת לבית המשפט נגד המזיק.
כך לדוגמה בניגוד לתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי, במקרה של תביעת נזיקין המוגשת נגד האחראי לנזק, ישנה חשיבות גבוהה לשאלת האחריות. מבחינת הביטוח הלאומי, הנקודה החשובה היא שנגרם נזק, ללא קשר לגורם הנזק ולכן גם אם העובד אחראי לנזק שנגרם לו באופן בלעדי, עדיין יהיה זכאי לקבלת פיצוי. לעומת זאת במקרה שבו העובד מגיש תביעת נזיקין על תאונת עבודה, יהיה עליו להוכיח שהוא אינו האחראיהיחיד וכי ישנו גורם נוסף שיש לחייב בפיצויים.
דוגמאות למקרים המאפשרים הגשת תביעת נזיקין בנוסף לתביעה המוגשת לביטוח הלאומי
- מכונה לא בטיחותית – אם עובד נפגע כשהפעיל מכונה לא בטיחותית, יהיה באפשרותו לתבוע את המעביד ולטעון שלא שמר על כללי הבטיחות ולא טרח להתקין את אמצעי ואביזרי הבטיחות הנדרשים. את התביעה ניתן יהיה להגיש נגד המעביד עצמו ונגד חברת הביטוח שלו.
- התמוטטות של קיר או התמוטטות של פיגום – במקרים מעין אלה יוכל העובד לתבוע את מי שהיה אחראי לבניית הפיגום או הקיר. לא אחת חברה חיצונית מספקת את הפיגומים לאתר הבנייה, כך שהתביעה מוגשת ישירות נגדה (ולא נגד המעביד).
- תאונת דרכים – אם תאונת העבודה היא תאונת דרכים, יהיה באפשרותו של הנפגע לתבוע את חברת הביטוח שבה מבוטח הנהג שפגע בו או את חברת הביטוח שבה הוא עצמו מבוטח.
- פגיעה מחפץ כבד – אם עובד נפגע כתוצאה מכך שנפל עליו חפץ כבד כלשהו, יהיה באפשרותו לתבוע לא רק את העובד שהפיל את החפץ, אלא גם את המעביד שאחראי על העובד ואת חברת הביטוח שלו.
כפל פיצוי בתביעות נזיקין של תאונות עבודה
כעת חשוב לדון בנקודה נוספת הקשורה לתביעות נזיקין המוגשות בגין תאונות עבודה, הקשורה ליחסי הגומלין המורכבים המתנהלים בין הפיצויים המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי לבין הפיצויים הנפסקים בתביעת הנזיקין. באופן עקרוני מדובר ביחסי גומלין מורכבים מאוד התלויים במשתנים לא מעטים, אך במקרים רבים בסופו של דבר מגלה הנפגע שהפיצויים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, מקוזזים מהפיצויים שנפסקו לטובתו בתביעת הנזיקין.
במקרה מפורסם שהתרחש לפני מספר שנים בחיפה, פועל בניין שהוכר כנכה מתאונת עבודה לאחר שנפל במהלך שיפוץ מקומה שלישית, קיבל פיצויים בגובה שני מיליון ₪ מהמוסד לביטוח לאומי. במקביל הגיש הנפגע תביעת נזיקין על תאונת עבודה כנגד המעביד שלו ובית המשפט פסק לו פיצויים מרשימים בגובה שניים וחצי מיליון ₪. לתדהמתו גילה כי מסכום זה קוזז הסכום שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, כך שבחישוב הסופי התברר כי על המעביד לשלם לו חצי מיליון ₪ בלבד.
כמו כן במקרים מסוימים ייתכן אף מצב שבו הפיצויים שאמורים היו להתקבל מהמעסיק, "נבלעו" בפיצויים שהתקבלו מהביטוח הלאומי ולפיכך תביעת הנזיקין הוגשה הלכה למעשה לחינם.
התנהלות נכונה ומחושבת למקסום סכום הפיצויים
כאשר עובד נפגע במסגרת עבודתו, הדבר הראשון שעליו לעשות הוא לתאם פגישת ייעוץ עם עורך דין לענייני נזיקין, המתמחה בתאונות עבודה, המכיר את החוק מאחור ומלפנים. זאת כיוון שמדובר במצב המחייב התנהלות מושכלת ואף מתוחכמת מול המוסד לביטוח לאומי והגורמים הנוספים המעורבים.
כך לדוגמה ייתכן שהנפגע יוכל להפיק תועלת לו תיקבע לו דרגת נכות בשיעור של 19 אחוזים בלבד על ידי המוסד לביטוח לאומי כדי שיקבל מענק ולא קצבה. זאת על מנת שיוכל לנסות לקבל דרגה גבוהה יותר של נכות בהליך הנזיקין ובשלב מאוחר יותר לפנות פעם נוספת למוסד לביטוח לאומי ולנסות להגדיל את הנכות במטרה לקבל פיצויים נוספים. הכוונה היא הן בדרך של החמרת המצב והן בדרך של פיצויים בגין שירותים מיוחדים, שהזכות עבורם תקפה ללא שינוי בכל נקודת זמן.
הבנת ההשלכות המשפטיות של כל צעד בתהליך
ישנה חשיבות עליונה לערב עורך דין המתמחה בתחום מוקדם ככל האפשר בין היתר גם כדי לבדוק את עצם כדאיות הגשת התביעה, עוד לפני שמתחילים את התהליך במוסד לביטוח לאומי. זאת כיוון שהסיכויים לקבלת פיצויים בתביעת הנזיקין יושפעו לרעה באופן משמעותי אם הביטוח הלאומי ידחה את התביעה להכרה בפגיעה בתור תאונת עבודה.
ההחלטה על אופן הגשת התביעה ומסלול הגשת התביעה מחייבים התבוננות מקיפה ואובייקטיבית על האירוע, כאשר כל פעולה מול הביטוח הלאומי מחייבת הבנה רחבה של המשמעות המשפטית של הניסוח וההשלכות שלה על תביעת הנזיקין. לאור כל הכתוב לעיל, ניתן להבין שלא מומלץ בשום פנים ואופן להפקיד את הטיפול בתביעות מורכבות אלה בידי גופים כאלו ואחרים שאינם משפטיים, המתעלמים ממכלול הנסיבות וכמובן מהתביעה האזרחית, תוך התיימרות למצות עבור המבוטח את זכויותיו מהביטוח הלאומי.
בכל שאלה נוספת, פנו אלינו, משרד עורכי דין לדיני נזיקין נסים את כהן ניסן.