העלמת מס מול תכנון מס
מה זה העלמת מס?
אם נחפש בוויקיפדיה את ההגדרה להעלמת מס, נמצא את המשפטים הבאים: "השתמטות ממס (או התחמקות ממס או העלמת מס) היא עריכת צעדים בלתי חוקיים שמטרתם הקטנת גובה המס (להבדיל מהימנעות ממס, שעניינה דרכים חוקיות להקטנת גובה המס). בישראל השתמטות ממס היא עבירה פלילית שעונשה מאסר, אך רבים מתייחסים אליה כנורמטיבית. " זה אומר לכם משהו? חוץ מזה שמדובר בעבירה, שאיכשהו, נחשבת לנורמטיבית בעיני הציבור הישראלי? אם כן, הבה נפרק את פצצת הזמן הזו הנקראת "העלמת מס", נבין מי נגד מי, למה, ובעיקר, מהם הניואנסים הדקים שבין "תכנון המס" (הלגיטימי) לבין "התחמקות ממס" האסורה על פי חוק. יתכן שאתם עבריינים ואתם בכלל לא יודעים על כך? כדאי שנעשה לכם סדר בדברים, לפני שרשויות המס תעשינה זאת.
מהן עבירות מס?
ישנם מספר סוגים של עבירות מס, אשר בד"כ, מתחלקות לשתיים: עבירות מס טכניות, אשר בוצעו מחוסר ידע או הבנה בנושא, שלא במודע או כטעות אנוש, ומולן, עבירות מס מהותיות אשר בהן קיימת כוונה להתחמק מתשלום המס. בין העבירות הנכללות בסוג השני ניתן למנות את ניהול פנקסי החשבונות הכוזבים, העלמת מס וכן הלאה, כשהמשותף לכל העבירות הללו הוא ביצוען בכוונה תחילה, ולא בשוגג או מחוסר ידיעה.
איזה עבירות נחשבות כהעלמת מס?
חוקי המסים מתייחסים בפירוט רב לחובותיהם של בעלי עסקים וחברות הכוללים תשלום מיסים שונים למדינה ובהגשת דוחות כספיים תקופתיים. העלמת מס נובעת מהעלמת הכנסות, ויכולה להתבצע באחת משתי הדרכים:
העלמת הכנסות יכולה להתבצע בשתי דרכים: הדרך הראשונה, היא אי דיווח טוטאלי על ביצוע עסקה מסוימת ועל הרווחים ממנה, מה שקרוי בלשון העם "עבודה בשחור" או "עסקה מתחת לשולחן". הדרך השנייה, היא תשלום עבור היקף רווחים נמוך יותר מזה הקיים בפועל. בדרך זו, מתבצעת העלמת המס דרך חשבוניות רכישה פיקטיביות, הצגה של הוצאות פרטיות כהוצאות עסקיות, קבלת הקלות מס במרמה (על ידי הצגת מצג שווא, למשל, של השתייכות לאחד המגזרים הזכאים להקלה כמגורים בעיירת פיתוח, עמידה בראש משפחה חד הורית וכן הלאה), דיווח כוזב של הכנסות או הוצאות וכד'.
העלמת מס מול תכנון מס?
כאן, אנחנו מגיעים, אולי, לסוגיה החשובה ביותר שעומדת בפני כל בעל עסק, עו"ד או רו"ח – היכן עובר הגבול בין תכנון מס לגיטימי לבין העלמת מס (התחמקות ממס, השתמטות ממס, לא משנה איך נכנה זאת) אשר נחשבת לעברה. בבסיסה של הסוגיה, נמצאת ההבנה כי ישנו ניגוד אינטרסים בין רשויות המס לבין הנישומים: הנישומים משתדלים לצמצם ככל האפשר את חבויות המס שלהם, בעוד האינטרס של רשויות המס הוא לקבל כמה שיותר כספים לידיהן (או, לכל הפחות, את הכספים שמגיעים להן לדעתן, כלומר פרי דיווח אמת). יתרה מכך, אנחנו כרגע משתמשים בשני מושגים שונים לגמרי לתאר את שני צידי החוק (העלמת מס מול תכנון מס), אולם בחלק גדול מהמקרים, ההתייחסות אליהם כי כאל "תכנון מס לגיטימי" מול "תכנון בעל היבט פלילי", מה שהופך את כל הסיפור להרבה יותר מבלבל.
מבלי להיכנס למונחים משפטיים מבלבלים, ננסה להסביר את עקרונות הגישות השונות: על פי הספרות העיונית העוסקת בדיני מיסים ובדיני עונשין גורסת כי בעוד ה"הימנעות ממס" באה לידי ביטוי בנקיטת צעדים חוקיים ולגיטימיים לצמצום נטל המס המוטל על הנישום, "השתמטות ממס" עושה שימוש בפעולות בלתי חוקיות, אשר עלולות להטיל אחריות פלילית. גישה מקובלת נוספת גורסת התייחסות למועד ביצוע הפעולה: הימנעות ממס פירושה נקיטת הצעדים החוקיים בטרם יצירת החבות במס (כלומר, תכנון מקדים ומחושב) בעוד התחמקות ממס הינה נקיטת הצעדים לאחר גיבוש החבות ממס. לפי גישה זו, גם פעולות לגיטימיות שבוצעו לאחר שהתגבשה החבות ממס, נכנסות לתחום של "השתמטות ממס".
גם מבחינה משפטית, הגבול איננו ברור לגמרי בין המשפט הפלילי למשפט האזרחי: העלמת מס, מצריכה, בד"כ יצירת מצג שווא (למשל, על ידי העלמה של עובדות מסוימות או בדייתן של עובדות אחרות), במקרה כזה, התנגשות בין הנישום לפקיד השומה, תסתיים בדין הפלילי. מצד שני, כאשר מדובר בהימנעות ממס (תכנון מס) הדברים גלויים ומתבצעים מסגרת חוק, ולכן, בהתנגשות בין הנישום לפקיד השומה, יידון הדבר בדין אזרחי.
עדיין מבולבלים? אתם לא היחידים!
טובי המשפטנים והכלכלנים מאמצים את מוחם במשך עשרות השנים האחרונות, על מנת להעניק תשובות ברורות לסוגיה בלתי פתורה זו. עם זאת, פרשת פרומדיקו שהיוותה נקודת מפנה בדיני המס בישראל, מציגה לכל אורכה את הגישות השונות. פרומדיקו, שעסקה בשיווק תרופות עבור חברת טבע, טענה לפטור ממס על חלק ניכר מפעילותה, מאחר ועל ההסכמים חתמה חברת ארוטף, שהייתה רשומה בוואדוז (בירת ליכטנשטיין, ששימשה כמקלט מס לחברות מכל העולם). במשפט, טען אלי הורוביץ, מנכ"ל טבע, כי תכנון המס בוצע על ידי מומחים, ולו עצמו אין הבנה בתחום. בבית המשפט המחוזי, הרשיעה כב' השופטת אילה פרוקצ'יה את הורוביץ, תוך קביעה כי ארוטף הינה חברה ריקה מתוכן, אשר הוקמה אך ורק לצורך התחמקות מתשלום המיסים, ולכן, מדובר בעסקה בדויה, החייבת במס.
עד כאן, הכל טוב, יפה והגיוני, לא?
חכו…
אלי הורוביץ זוכה בבית המשפט העליון, בשל הכרת בית המשפט העליון בשני נכסים נפרדים ולא מוחשיים, אשר נמכרו אף הם בעסקת פרומדיקו-ארוטף. כלומר, ארוטף איננה נתפשת כחברה ריקה מתוכן. ובכך, גם הושב התיק, שלדעת כב' השופטת פרוקצ'יה, עבר את הגבול שבין הדין האזרחי לדין פלילי למסלול הדין האזרחי.
ולסיום
קביעה נוספת בתיק הזה, אף היא מהווה תקדים חשוב.זוכרים את טענתו של אלי הורוביץ כי תכנון המס בוצע על ידי מומחים? במסגרת גזר הדין, קבע בית המשפט העליון כי הסתמכות בתום לב על חוות דעת מקצועית מפי בר סמכה מהווה הגנה מפני חבות פלילית. כך שעו"ד או רו"ח חשבון המתמחים בתכנון מס, בהחלט מהווים הכרח עבר כל בעל עסק או חברה.