כל מה שעליך לדעת על תשלום מזונות
גירושין הם אף פעם לא דבר נעים. מדובר על משפחה שמתפרקת בשל זוגיות לא מוצלחת, ולא פעם גירושין טומנים בחובם סכסוכים ואי הסכמות בעיקר בכל מה שנוגע לילדים ולכסף. בית המשפט במקרים כאלו נדרש להכריע בשאלות מורכבות, כשאחת מהן היא בעניין המזונות.
בסיסו של תשלום המזונות הוא מהחוק הברור כל כך שאומר שהורה לייב לדאוג לצרכי מחייתו של הילד שלו, חייב לדאוג לו לחינוך, למזון, לבית ולכל הדברים הבסיסיים בשביל להתקיים. כשבני זוג מתגרשים יש חלוקה של המשמורת כשאחד ההורים הוא בדרך כלל זה שהילד נמצא אצלו רוב הזמן, וההורה השני צריך לשלם את דמי המזונות.
גישור & תביעת גירושין
אם נלך קצת אחורה, גירושין יכולים להתנהל בשני מישורים – הרבני או זה של בית המשפט והתיק מתנהל איפה שהתביעה הוגשה. בין כך ובין כך, יש דרך נוספת לנהל את אי ההסכמות בין בני הזוג ובתוכם גם את כל מה שנוגע לתשלום המזונות. המדובר הוא על גישור, הליכה למישהו שמוסכם על שני הצדדים בכדי שכל אחד מהצדדים יוכל להביע את עמדתו ואת צרכיו ואז ביחד ניתן יהיה לקבל החלטות. לגישור יש כמה יתרונות על בית המשפט – ההליך הוא קצר יותר בדרך כלל, הוא זול יותר והוא בעיקר מכבד יותר. כך ניתן להגיע להחלטה משותפת על תשלום המזונות.
מי זכאי לקבלת מזונות?
חשוב לציין קודם כל שהמזונות הן זכותו של הילד ולא של ההורה, מה שאומר שכל מה שצריך להיות נגד עיניהם של מקבלי ההחלטות, הוא טובתו של הילד. בפועל, זה אומר שאם הילד לא מקבל את כל מה שהוא צריך לקבל מהוריו, הוא יכול לתבוע מזונות נוספים באמצעות בגיר כלשהוא. ההורים, המגשר או בית המשפט חייבים לתת את הדעת לילד ולצרכים שלו בכדי שהוא יוכל לקבל את כל מה שמגיע לו.
ומי זכאי? קודם כל קטין עד גיל 18. עד גיל כזה ילד ברוב המקרים לא יכול לקיים את עצמו והאחריות עליו היא של ההורים שלו. אבל החוק לא מתעלם מכך שגם מי שעבר את גיל 18, לא יכול עדיין להתפרנס בצורה מכובדת והוריו לא יכולים סתם כך להתנער ממנו. זה אומר שמי שנמצא בשירות חובה או בשירות לאומי או מי שעושה שנת שירות, זכאי גם הוא לקבל מזונות, אך המזונות הללו יהיו מזונות מופחתים.
מזונות בדין היהודי
ככלל, האחריות על כלכלתו של הילד מוטלת על האב לפי הדין היהודי, ובעבר, לא משנה מה היה מצבה הכלכלי של האם, היא זו שהייתה מקבלת את הילדים אליה והאב היה זה שצריך לשלם מזונות. היום, יש כבר הבנה שבעולם המודרני זה לא יכול להיות כל כך חד משמעי. יש לא מעט מקרים בהם הילדים נמצאים אצל האבא והאימא משתכרת טוב יותר ממנו, ולכן צריך שהמזונות יהיו יחסיים. בסופו של דבר הם בהתאם לחלוקה בשהות בין האימא ובין האבא.
הצרכים הבסיסיים הם באחריותו של האב מה שאומר ביגוד, מקום מגורים ואחזקה שלו בצורה ראויה, צרכים רפואיים, חינוך, וכמובן ביגוד. כל מה שלא הכרחי או בלשון הדין היהודי "מדין צדקה" הוא באחריות שני ההורים, בהתאם כמובן ליכולת ההשתכרות שלהם. צרכים מדין צדקה הינם חופשות, חוגים, בילויים, מתנות וכל מה שהוא לא חובה ואינו נחשב לבסיסי.
חלוקת הילדים ל-3 קבוצות
ישנן 3 קבוצות של גילאים בדין העברי לעניין תשלום מזונות. יש את גיל הלידה עד גיל 6, טווח גילאים בהם האחריות היא על האב בלבד. לא משנה מהי הכנסתו ואם יש לו בכלל הכנסה, הוא חייב לדאוג לילד ולשלם עליו מזונות. קבוצה שנייה של גילאים היא בין גיל 6 לגיל 15, כשבטווח הגילאים הזה כל הצרכים הבסיסיים וההכרחיים הם על האבא והאמא משתתפת יחד עם האבא בהוצאות הנוספות מה שמוגדר "מדין צדקה" (חוגים, בילויים וכו') הקבוצה השלישית היא מגיל 15 והלאה, קבוצה בה הצרכים נחשבים לצרכים "מדין צדקה" ואז האבא והאימא אמורים להתחלק בהוצאות על הילד בהתאם לשכר שלהם. כפי שציינו, גם בשירות הסדיר בצבא כמו גם בשירות הלאומי או בשנת השירות, יש להורים אחריות על הילד.
פרמטרים לקביעת דמי המזונות
מעבר לגיל הילד ולמשכורת של ההורים שלו, יש עוד כמה פרמטרים שבית המשפט לוקח בחשבון כשהוא קובע כמה יהיה התשלום. אחד מהם הוא הנכסים של מי שאמור לשלם מזונות. זה אומר שאם האבא מרוויח X כסף על העבודה שלו אבל יש לו נכסים מהם הוא מכניס עוד סכומי כסף, גם הם יילקחו בחשבון כשיעשו את החישוב הסופי. עוד פרמטר חשוב הוא מספר הילדים במשפחה. ככלל, יש סכום מינימום לילד שנקבע על ידי בית המשפט, סכום של 1250 ₪, אך בית המשפט עשוי לשנות את סכום המינימום לילד (להפחית אותו) כשיש כמה ילדים, מכיוון שיש דברים שמתחלקים בין כל הילדים (כמו תשלום חשמל וכדומה)
גביה במקרה של אי תשלום
תשלום מזונות אמור להיות פעם בחודש, באמצעי ובמועד שסוכם על שני הצדדים. אבל יש מקרים בהם מי שהוטל עליו לשלם את המזונות לא עומד בזה, ואז הצד השני יכול לפתוח לו תיק בהוצאה לפועל עד שהוא ישלם את כל החובות שלו, ובינתיים עד שזה יקרה, ניתן להגיש תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
דמי מזונות נועדו אך ורק בשביל לאפשר לילד לחיות חיים נורמאליים ובשביל שכל צרכיו הבסיסיים ימולאו. חשוב לזכור את זה גם כשהסכסוך בין שני הצדדים הינו סכסוך מכוער.