דיני מסים: מסים ישירים מול מסים עקיפים

דיני מסים: מסים ישירים מול מסים עקיפים

גם אם אנחנו נוטים להתלונן על המסים שעלינו לשלם, כדאי שנזכור שתשלום המס בעצם אומר שגם הרווחנו כסף. דיני מס או דיני מסים הם החוקים שמכוחם המסים מוטלים על הפעילות הכלכלית במדינה על ידי השלטונות. בחוק שלפיו מוטל מס מסוים, נקבעת הפעילות שעליה מוטל מס והאוכלוסייה שעליה מוטל המס ובנוסף בחוק מופיעים הכללים שלפיהם יש לחשב את גובה המס. מטבע הדברים מדובר לרוב בכללים מורכבים מאוד ולעתים קרובות הסכסוכים שבין משלם המס לגובה המס מגיעים לדיונים משפטיים.

משלמי מסים רבים עוסקים בפעולות הנופלות תחת ההגדרה של "תכנון מס". פעולות אלו נועדו להפחית את גובה המסים המשולמים במידת האפשר בגבולות החוק ולפיכך עומדות בניגוד לפעולות הנופלות תחת ההגדרה של "השתמטות ממס". פעולות אלו הן צעדים שאינם חוקיים להפחתת גובה המס.

לדיני המסים ומערכת המס ישנן שלוש מטרות מרכזיות: הכוונת התנהגות (רגולציה), חלוקה מחדש של העושר והעברת משאבים מהציבור למדינה. כל מדינה צריכה משאבים כדי להתקיים וכדי לקיים את המערכות השונות הפועלות בה כמו הצבא, מערכת הממשל, תשתיות ועוד. מערכת המס היא למעשה הכלי המרכזי המאפשר למדינה להשיג משאבים כלכליים מהציבור. בישראל ישנם שלושה חוקים מרכזיים שמכוחם מוטלים מסים: חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה.

מה ההבדל בין מסים ישירים למסים עקיפים?

את המסים השונים נהוג לחלק בגדול לשתי קטגוריות: מסים ישירים ומסים עקיפים. המס הישיר הוא מס המוטל על הונו או הכנסתו של המשלם ולפיכך מותאם ליכולת התשלום שלו. הכוונה היא למשל למס רכוש, מס שבח או מס הכנסה. מס עקיף, לעומת זאת, מוטל על הצריכה או ההוצאה. דוגמה טובה למס עקיף ניתן למצוא למשל במס קנייה או במס ערך מוסף. למרות שהחלוקה בין מסים ישירים לעקיפים היא חלוקה מסורתית, עדיין ישנה אי בהירות רבה בנוגע למשמעות ההבדל בין שתי הקטגוריות.

הזיהוי של המס העקיף עם מסים המוטלים על ההוצאה והזיהוי של המס הישיר עם מסים על ההכנסה, טשטש את מהות האבחנה בין שני הסוגים. ניתן להציג זאת כך: המס ייחשב לעקיף אם אין הכרח שתהיה זהות בין הנישום למשלם, כלומר כשהנישום יכול "לגלגל" את תשלום המס לגורם אחר. למשל, כאשר הצרכן הישראלי משלם מס ערך מוסף על מוצר מסוים שהוא רוכש, חשוב לזכור שחבות המע"מ מוטלת על המשווק דווקא והמשווק הוא זה שמגלגל לפתחו של הצרכן את המס. לעומת זאת, המיסוי ייחשב למס ישיר אם הנישום הוא גם משלם המס.

המס הישיר, המוטל לפי הכנסת הנישום, לוקח בחשבון מגוון מאפיינים אישיים כמו מצב משפחתי, גיל ומצב בריאותי. מס עקיף, לעומת זאת, מוטל לרוב על מוצר בהתאם למחירו ולפיכך לא פשוט להטיל מס המשתנה לפי המאפיינים של הצרכן.

מס ערך מוסף

המס הנפוץ ביותר מבין המסים העקיפים הוא מס ערך מוסף, שהוטל לראשונה בישראל רק בשנת 1976. המס מוטל מתוקף חוק מס ערך מוסף ולמעט מספר חריגים, מדובר במס בעל שיעור אחיד. כיום המע"מ נגבה על ידי רשות המסים בישראל (לפני שהוקמה הרשות עסקו בכך אגף המכס ומע"מ) הן בשלב היבוא והן בכל אחד משלבי הייצור ושלבי השיווק של המוצר. לאורך השנים גובה המס עבר שינויים רבים: בשנת 1976 מדובר היה ב-8% בלבד ואילו כיום המע"מ עומד על 17%.

רבים לא יודעים זאת, אך ישנן פעילויות שונות בישראל הפטורות ממע"מ. בין היתר מדובר במכירת אבנים יקרות ויהלומים מאדם שזה עיסוקו לאדם אחר שזה עיסוקו, החכרת מקרקעין והשכרת מקרקעין שעליהם חלות הוראות החוק להגנת הדייר, מכירות באזור אילת, השכרה של נכס למגורים למשך עד 25 שנים ועוד.

מס הכנסה

מס הכנסה הוא הדוגמה הטובה ביותר למס ישיר. זהו המס המוטל על ההכנסות של יחיד או תאגיד על ידי המדינה. בהקשר זה חשוב להזכיר את המושג "ההכנסה החייבת", שכן המס לא מוטל בכל מקרה על כל ההכנסה. חוקי המס הנוגעים למס הכנסה מאפשרים לנכות מסך ההכנסה הוצאות מסוימות שנועדו לייצר את ההכנסה, כלומר המס למעשה מוטל רק על הרווח. בנוסף לניכויים של הוצאות שונות המותרות בניכוי, לא אחת ישנה אפשרות לנצל פטורים כאלו ואחרים או לקזז הפסדים משנים קודמות.

מעניין לדעת שהרעיון למסות את ההכנסה הוא למעשה קונספט מודרני, המבוסס על מספר הנחות יסוד שלא היו רלוונטיות או נכונות במהלך ההיסטוריה כולה. כך, לדוגמה, כדי לגבות מס הכנסה הכלכלה חייבת להתבסס על כסף (בניגוד לסחר חליפין), על האוכלוסייה להיות שומרת חוק ברובה, ניהול העסקים במדינה צריך להיות מבוסס על רישומים חשבונאיים אמינים ומדויקים והאוכלוסייה חייבת להבין רעיונות הקשורים להוצאות ורווח.

כאשר מחשבים את מס ההכנסה, מעניקים הקלות שונות לאוכלוסיות שונות. מטרת ההקלות היא בראש ובראשונה להתחשב ביכולת המשלם לעמוד בנטל ולפיכך מתחשבים למשל בעובדים המשתכרים שכר נמוך, בנכים ועוד. בנוסף, מטרת ההקלות היא לעודד פעולות כאלה ואחרות כמו העתקת מקום המגורים לעיירות פיתוח או ליישובי קו עימות, חיסכון לעת זקנה ועוד.

מס שבח מקרקעין

דוגמה נוספת למס ישיר, המשתנה בהתאם למאפייניו האישיים של הנישום, ניתן למצוא במס שבח מקרקעין. מס זה מוטל על רווח שמקורו ממכירת מניות באיגוד מקרקעין או מקרקעין בישראל. מדובר בפיתוח ישראלי ייחודי, המבחין בין מיסוי של רווח מנכסים אחרים לבין מיסוי של רווח הנובע ממקרקעין. המס בוחן את הרווח שנוצר בעת ביצוע העסקה, כלומר התמורה המתקבלת מול המחיר ששולם עבור רכישת הנכס והשבחות שבוצעו בזמן ההחזקה של הנכס בניכוי של פחת. שיעורי המס משתנים בהתאם למועד הרכישה של הנכס, כמות הנכסים שברשות משלם המס, עסקאות שביצע משלם המס בתחום המקרקעין בתקופה שקדמה לעסקה הנוכחית, נסיבות אישיות מיוחדות ועוד.

ליעוץ משפטי מקצועי, פנו אלינו, נסים את כהן ניסן משרד עורכי דין.