הכל אודות פיצוי כספי על תאונות עבודה

ההגדרה המסורתית הקלאסית של תאונות עבודה היא אירועים בהם נפגעים עובדים בעת עבודתם או עקב עבודתם. אבל, למעשה, הגדרה זו הינה מיושנת למדי, כך שלפני שמתחילים לדון בנושא פיצוי כספי על תאונות עבודה, יש לדין בהגדרות לאשורן, ולהגדיר מהי תאונת עבודה, מי נחשב כזכאי לפיצוי כספי בהתרחשות מקרה כזה, ומי האחראי לפיצויו של העובד. מבטיחים לכם כי אתם עשויים לגלות, שכל מה שידעתם עד כה, לא בדיוק עולה בקנה אחד עם המציאות!

מהי תאונת עבודה?

סעיף 79 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 מגדיר כך תאונת עבודה:

" בחוק זה, במבוטח –

"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו."

סעיף 80 לאותו חוק, כמו גם סעיף 81, מרחיבים את ההגדרה היבשה ומוסיף לה אספקטים נוספים, שאינם משתמעים באופן טבעי מהפירוש המילולי הסתמי של צמד המילים "תאונת עבודה":

" רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו."

סעיף 83 קובע את חזקת הסיבתיות, על פיה, דינה של תאונה שהתרחשה במהלך עבודה, הוא כדין תאונה שהתרחשה עקב העבודה, כלומר, כל עוד לא הוכח ההיפך, על כל תאונה המתרחשת לעובד שכיר בעת עבודתו, קיימת חזקת הסיבתיות, ויחד איתה, קיימת הזכאות לקבלת פיצוי כספי על תאונות עבודה.

מהם סוגי הפגיעות בעבודה?

ניתן לחלק את הפגיעות בעבודה לשלושה סוגים עיקריים: מחלות מקצוע, תאונות עבודה ומיקרו טראומות.

תאונות עבודה – כפי שפירטנו בהרחבה קודם, תאונת עבודה הינה תאונה שארעה לעובד במהלך העבודה ובשל תנאי העבודה.

מחלות מקצוע – מחלות שנגרמות לעובד בשל תנאי עבודתו או אופי עבודתו. המוסד לביטוח לאומי גיבש רשימה סגורה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע על ידו. רשימה זו מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

מיקרו טראומות – הטענה היא שלאורך עבודתו, עלול לחוות העובד פגיעות מינימליות, אשר כל אחת, בפני עצמה כאירוע בודד, איננה גורמת לנזק משמעותי כלשהו, אולם לאורך הזמן הן עלולות להצטבר ולהתפתח לכלל פגיעה בעובד (דוגמאות – הרמת משקל כבד לאורך זמן או הקלדה ממושכת).

פיצוי כספי על תאונות עבודה – מי משלם?

עובד שנפגע במסגרת עבודתו רשאי להגיש תביעת פיצוי נגד מספר גורמים, וזאת, בהתאם לנסיבות האירוע ולגורמים המעורבים בו. למשל, עובד שהיה מעורב בתאונת דרכים בעת עבודתו, יכול לתבוע את חברת הביטוח בה מבוטח הרכב הפוגע).

הנה הגורמים העיקריים שנגדם ניתן להגיש תביעה בגין תאונת עבודה:

המוסד לביטוח לאומי

נפגע הסובל מנכות זמנית או צמיתה, יפנה לסניף המוסד לביטוח לאומי באזור מגוריו, יעבור ועדה רפואית בה יציג את המסמכים והאישורים הרפואיים המאששים את טענתו, ובהתאם להחלטתה של הוועדה הרפואית יקבעו לו אחוזי הנכות ודרגתה (זמנית או צמיתה).

המעסיק

מכוח החוק, חובתו של כל מעסיק לדאוג לביטחונם של עובדיו, ולכן מעבידים רבים מבוטחים בפוליסה הנקראת "חבות מעבידים" ומטרתה לשפות את המעביד/המבוטח בחבויות שעלולות לחול עליו במקרה של תאונה / מחלה שאירעו לעובדיו. תביעה כזו תתקיים רק במקרים בהם ניתן להוכיח כי הייתה קיימת התרשלות מצידו של המעסיק, והתרשלות זו היא זו שגרמה לנזק לעובד.

חברת הביטוח אשר ביטחה את העובד שנפגע

כיום, כמעט כל פוליסת ביטוח חיים וביטוח מנהלים מכילה נספח אשר עוסק באובדן כושר העבודה או בביטוח נכות הנגרמת עקב תאונה.